סביבת הכסף 

חישובי אקולוגיה והגנה על סביבה ירוקה הקשורים לעבודת מנהלי הכספים: לא רק היבטי תקציב ודיווחים כספיים, אלא גם נטילת ההובלה על מנת למנוע מהחברות נזקים עתידיים כבדים.

למנהלי הכספים תפקיד מרכזי בתכנון תקציבים וביישומם.
בין היתר, הם נדרשים למצוא פתרונות לעלויות שצצות במפתיע, ובכללן קנסות או כספים אחרים שבתי משפט קבעו שעל החברות לשלם, ובכלל זה בגין פגיעות בסביבה.

לעיתים שיקולים הקשורים לרווחה כלכלית, עלות ורווח, להורדת עלויות ולצמיחה פוגעים בסביבה. בשנים האחרונות, נושא איכות הסביבה הוא אחד החשובים בכל ארגון. ואמנם, כדי לסייע בקביעת תקציב נכון, נדרשים מנהלי הכספים להבנה גם בתחום האקולוגיה.

מוסריות והתחשבות בטבע דורשות מכל ארגון וחברה מערכת של צווים ותקנות, על מנת לשמור על האחריות החברתית?כלכלית שלהם. כיום קיימת הסכמה רחבה בדבר האחריות המוסרית של תאגידים ומפעלים לשמירה על הסביבה הטבעית ובעיקר שמירה על נכסי ציבור כמו האוויר, הקרקע, המים והמשאבים הטבעיים האחרים.

דה?ג'ורג (1999) טוען, כי גבולות האחריות העסקית של ארגונים ומפעלים הם בשלושה תחומים: אחריות לבל ייפגעו בני אדם, בשל שימוש לא נכון במשאבים טבעיים; אחריות לטבע עצמו; אחריות להתנהלות מוסרית מבחינה עסקית בעידן של "כלכלת קיימות".

עבודת מנהל הכספים קשורה לבדיקת עלויות שונות, ובהן עלויות שנגרמות בעטיים של מפגעים שאינם קשורים דווקא לעבודתו שלו, אלא לעבודת האחרים בארגון, שאינם מקפידים תמיד על קיום תקנות וחוקים סביבתיים.

נשאלת השאלה, מהו גבול האחריות של מפעלים וחברות שגרמו נזקים סביבתיים ומהו גודל אחריותם בשלושת התחומים שהזכרנו לעיל.

כמו כן נשאלת השאלה: במקרה של תביעה בגין נזק סביבתי, כיצד ניתן להוכיח פגיעה בערך מסוים? כיצד מעריכים מידת הנזק ואת הפיצוי בגינו? איך ניתן לפצות את הניזוקים?

חקיקה אתית בתחומי שמירה על איכות הסביבה מתייחסת לא רק לנזקים קיימים, אלא גם למניעת מפגעים העלולים לפגוע באדם עצמו.

על פי פקודת החוק הפלילי (מפגע לרבים), אדם הגורם נזק או טירדה לרבים או אי נוחות לציבור, יואשם בעוון. גם בעלי חיים זוכים להגנת המחוקק, במסגרת החוק להגנת חיות הבר (המגדיר חיית בר ככזו שאין טבעה לחיות במחיצתו של האדם).

בבחינת החקיקה נמצא גם תקנות וחוקים שמטרתם למנוע זיהום, כמו חוק המים (שמירה על המים) או חוק למניעת זיהום קרקע, אוויר וכו'. לשורה זו שייכים גם החוק למניעת מפגעים (איסור רעש, ריח וזיהום אוויר) ותקנות התכנון והבנייה (שמירה על הסביבה). כל אלו מדגישים את כוונת המחוקק: לשמור על סביבה נקייה מזיהום, סביבה ירוקה.

חקיקה אתית בתחום שמירת הסביבה לעיתים נתקלים מנהלי הכספים בסעיף תשלומים הקשור לנזקים בעטיים של זיהומים שגרמו ארגונים. אלא שלא תמיד הנזק ניכר לעין מיד ויכול לשמש עילה להטלת פיצוי או קנס על הגורם המזהם, כפי שדורש החוק.

לעיתים נזקים סביבתיים מתגלים רק לאחר עשרות שנים.
דוגמא לכך מביא דה?ג'ורג במאמרו Business's Environment Response . הוא מציג מקרה של חברה לכריית ברזל, שהיתה
ממוקמת לשפת אגם בקנדה וגרמה נזק למימיו. חברה זו, שפעלה החל משנות ה? 40 , טענה, כי לא הבחינה כלל בנזק שנגרם למי
האגם לשפתו שכנה במשך כ? 20 שנה.

לקראת סוף שנות ה? 60 הגיעו טענות מהסביבה על שינוי צבעם של מי האגם וכן נמצאו עקבות של אזבסט (חומר מסרטן) במימיו. משמע:
הנזקים שגרם אותו מפעל היו ברורים. כאשר חקרו רשויות החוק את אחריותו של המפעל לגבי נזקים והשלכת פסולת לאגם, חלה חובת ההוכחה בחוק על הנפגעים, כמו שנאמר במקורותינו: "המוציא מחברו ? עליו הראיה" (בבא קמה, דף ל"ה). אך כיוון שהנזק לא נתגלה מוקדם יותר, המפעל קיבל היתר להמשיך לעבוד. דוגמא זו מציגה מצב של בעייתיות חוקתית ומשפטית הקשורה להוכחת נזק (למרות שנזק זה הפך בדיעבד להיות ברור לכל).

בעיות מעין אלו עלולות להכביד על יישום תקנות הקשורות לשמירה על הנכסים הטבעיים ועל משאבי טבע. הן עלולות להכביד גם על בחינת עלויות הנזק שחלות על הגורם המזהם.

על מנת למנוע או לתקן מצבים מעין אלו, נחקקו בארה"ב בשנות ה? 70 מספר חוקים בנושא איכות הסביבה, בעיקר למניעה של
נזק עתידי. במקום להתמקד בצורך בהוכחת נזק לנפגעים, הרעיון היה שעדיף למנוע את הנזק מראש, מאשר לשלם פיצוי עבורו לאחר
מכן.

היה ברור שפגיעות סביבתיות משפיעות לטווח ארוך, אך לא תמיד ניתן לאתרן מיידית. לפיכך קבעו התקנות, שנטל ההוכחה  יעבור לכתפי מי שחשוד בזיהום, והוא זה שיצטרך להוכיח שלא הזיק. חקיקה מסוג זה אפשרה לסגור מפעלים אמריקניים בעייתיים שזיהמו את אוצרות הטבע ופגעו בסביבה.

גם בארץ נמצא כיום בחקיקה התייחסות מפורשת לנזק שצריך לשלם הגורם המזהם.
גם אם מנסה המזהם להימנע מתשלום או מתיקון הנזק, הרי שבתיקון לחוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) נקבע, כי האחריות לנזק מוטלת על המזהם.
התקדמות רצינית בחקיקה בנושא ניכרה בארץ לקראת אמצע שנות ה? 70 עם חוק איכות הסביבה מ? 1977 . צעד נוסף נעשה
כעבור 31 שנים, עם קבלתו של חוק הגנת הסביבה. חוק זה אף קובע, כי יש מקרים בהם יכול בית המשפט להורות למזהם להחזיר
את המצב לקדמותו: "הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, צו להחזרת המצב
לקדמותו וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות על פיו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם זיהום מי ים בשמן".

כמו כן קיימת בארץ חקיקה המסדירה שימוש במוצרים כימיים בחקלאות ושימוש בפסולת תעשייתית, אשר נועדה להגן על מים, קרקע ואוויר. חקיקה זו שמה דגש על הצורך בשמירה על זכויות הציבור והפרט, ולמנוע פגיעה בהם גם אם במחיר של פגיעה בשיקולי רווחה כלכלית.

במקביל פועלת בארץ המועצה לאיכות הסביבה. זו מתמקדת במניעת זיהום בתחומי אוויר, מים וקרקע, בין באמצעות קרינה ובין באמצעות כימיקלים. ארגון זה מתמקד ביצירת סביבה נקייה ושקטה, במניעת לכלוך ובמניעת רעש. תנועה זו שמה דגש על שמירת סביבה נקייה ואיכותית על פי הגישה האתית, ולפיה האתיקה טובה לעסקים (שאו, 2001 ).

חקיקה אתית קיימת בישראל גם בנושא זיהום האוויר: חוק למניעת מפגעים (איסור רעש, ריח וזיהום אוויר). על פי חוק זה, לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של אוויר. החוק מגדיר "זיהום אוויר" כזיהום על ידי גזים, אדים, אבק וכו'. קיימות גם תקנות למניעת זיהום אוויר, על פי תקנות למניעת מפגעים (איכות האוויר).

על פי תקנות אלה,"זיהום בלתי סביר של אוויר" משמעו פליטת חומר שיש בו כדי לגרום לריכוז באוויר או לדרגת השחרה במידה הגבוהה מהתקן.
לאחרונה נקבע בחוק, כי מפעלים מזהמים לא יהנו ממענקים כספיים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. החוק נועד למנוע העברת מענקים ממשלתיים למפעלים שיחרגו מתקנות סביבתיות, שייקבעו בתוך שישה חודשים בידי השר לאיכות הסביבה.
ייתכן ובאמצעות חוק זה ניתן להדביר את האבסורד שהיה קיים בארץ זמן רב, בו מפעלים שגרמו נזק אדיר לסביבה, קיבלו כספים מהמדינה.

חישובים כלכליים

מול השמירה על הטבע מנהלי כספים אמורים לתת את הדעת בחישובי תקציבים ודוחות כספיים גם לעלויות הקשורת לשמירת הסביבה ובריאות הציבור, ולא רק לחישובי רווח כלכלי. בכל זאת, לעיתים נמצא, כי חישובי עלות ורווח של ארגונים מאפילים על חישובים  הקשורים לדאגה לאיכות הסביבה, והנה דוגמא מתחום התעשייה והבנייה.

לפני כמה שנים פורסם, כי לארץ מיובאים לצורכי בנייה מטעני פומיס, שהוא טוף וולקני שמוצאו מהאי ליפארי באיטליה.
חומר זה פולט קרינה מייננת (המורכבת מקרני גאמא ומסוכנת לבני אדם ולבעלי חיים) בשיעור של פי חמישה משיעור הקרינה של טוף שניתן להשיג מהאי היווני יאלי, אך היבואנים מעדיפים את הטוף האיטלקי בשל מחירו הנמוך יותר. זאת, למרות קיומו של תקן בנייה המגביל את היקף הקרינה המותרת.
ידוע שהשפעות הקרינה המייננת הן מצטברות, ובנייה בחומרים שאינם על פי תו תקן עלולה לסכן לטווח ארוך את בריאות הציבור. תוצרי בנייה בריאים וידידותיים לבני אדם מעניקים יתרון לטווח העכשווי והעתידי, ומובן שיש להעדיף חומרים כאלו.
כך שלא די בקביעת תו תקן לבנייה; חשוב לאכוף את התקנות. חשיבות זו קיימת במשנה תוקף לאלו המתכננים את עלות הבנייה, מאחר שנזקים סביבתיים עלולים לעלות למבצעיהן סכומים גבוהים ולהאפיל בסופו של דבר על גורמי רווח.

דוגמא זו של קניית הטוף האיטלקי ממחישה ביתר שאת את הפניית העורף לרעיון הבנייה הידידותית לסביבה (בנייה ירוקה), כזו המתחשבת בבטחונו של האזרח, העכשווי והעתידי. בהעדר תודעה נכונה, חישובים הקשורים לסביבה בריאה נדחקים מפני חישובים פיננסיים.
בענין זה ייתכן שיש מקום להרחיב את הידע בקרב קבלני הבניין וגם בקרב מחשבי העלויות בתחום הבנייה. גם מידע לציבור על תווי תקן איכותיים ובריאים בבנייה, עשוי להועיל על מנת להגביר נקיטת זהירות.

יש למנוע מראש מצבים העלולים לגרום נזק לציבור ולסביבה. אמנם קיים תקנון באשר לבנייה ("תקנון התכנון והבנייה ? שמירה על
הסביבה"), אך יש למנוע מראש מצבים של שימוש בסחורה זולה בשל חיסכון בעלויות, על חשבון פגיעה בסביבה.

באשר לשירותים ומוצרים המיועדים לאזרח הפשוט, קיימות דוגמאות רבות להתעלמות מבריאותו של הציבור כולו בנושאים שונים. לדוגמא: ניתן היה להחליף גז מקררים בגז ידידותי לסביבה. הוא אמנם יקר יותר, כך שמשיקול כלכלי קר ההחלפה לא משתלמת ליצרן המקררים. אך במצב העכשווי, השימוש בגז זול גורם שמימדי הזיהום מתפשטים ותוצאותיהם מצטברות לטווח הארוך. כדאי ליצרנים להביא גם בחשבון, כי לאזרח נגרם נזק בריאותי כתוצאה משימוש בגז המזהם, והם עלולים להיתבע בשל כך בעתיד.

"פקודת בריאות העם" מתייחסת לגורמים שנועדו לשמור על בריאות הציבור, וברור ששאלת האיכות מתייחסת במקרים כאלו לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה כאחד. יש למצוא איפוא דרכים ליישום בפועל של תקנות הקשורות לאיכות ובטיחות, ויש להבטיח שמנהלי  הכספים של מפעלים וחברות יהיו מודעים גם לתקנות אלו בעת חישובי העלות של המוצרים השונים.

דוגמא אחרת המציגה את האחריות שיש למנהלי הכספים קשורה לנזקים הקשורים לחומרים מזהמים. כ? 60% מהמפעלים
בישראל חורגים מרמות הזיהום המותרות על פי התקן שקבע המשרד לאיכות הסביבה.
חלק מהחומרים המזהמים הללו עלולים לגרום לנזקים במערכת הנשימה, המערכת העצבית ואף לגרום למחלות קשות של כלי הדם והעור. תשלומים בגין נזקים אלו, אם יידרשו על ידי הנפגעים, עלולים להיות הרסניות לחברות אלו.

עוד נמצא, שחברות מסוימות ממשיכות לזהם את הסביבה, למרות שבשנים קודמות קיבלו התראות על כך מהרשויות. חריגות
נמצאו בעבר במפעל רותם אמפרט במישור רותם, בטבע?טק ובתרכובות ברום ברמת חובב. באחרון למשל נמצא שהמפעל פולט
רעלים כמו מתילן, כלוריד וכלור וברומומתן, העלולים לגרום נזק למערכת העצבית.

בין המוסדות הידועים כמזהמים בארץ נמצא, למרבה האבסורד, מספר בתי חולים.
בבית החולים הדסה עין כרם ובביקור חולים בירושלים נמצאו בעבר חריגות של עשרות אלפי אחוזים בפליטת החומר המסרטן אתילן אוקסיד.
למרות שבזמנו הכריז השר לאיכות הסביבה, כי הליכי אכיפה מתנהלים נגד המפעלים המזהמים, לא נראה שהמצב משתפר בהשוואה לשנים הקודמות. נראה שבישראל קיים עדיין העדר של פיקוח קפדני ונאות, בהיות המשרד לאיכות הסביבה חסר משאבים לאכיפה נאותה של חוקי איכות הסביבה.

היבטי מימון, פרסום ומוניטין

תמוה הוא שגורמי הפיקוח על העלויות ? מנהלי הכספים ? טרם יצאו במחאה גורפת לגבי נושאים אלו ואינם מציגים את הנזקים הכספיים והעלויות שעלולים להיגרם לארגונים בשל השימוש בחומרים מזהמים.
מנהלי הכספים להדגיש את הנזקים הכספיים העלולים מפעלים לספוג, וגם את הפגיעה במוניטין שלהם ? שגם לה יש כידוע ערך
כספי רב.
היבט נוסף הקשור כידוע לעבודת מנהלי הכספים הוא המימון, וכאן נמצא שיוזמה מענישה כנגד חברות מזהמות, גרמה להפסדים לבנקים שתמכו באותן חברות.
לפיכך, הבנקים מחייבים היום חברות המבקשות אשראי, לשמור על קריטריונים לפי חוקי איכות הסביבה. הם מגבשים מדיניות הדורשת ממפעלים וחברות לקיחה בחשבון של עלויות ושל השקעה במתקנים המנטרלים זיהומים.

משמע: תימחור הסיכונים של חברה נקבע כיום גם לאור התנהלותה בתחום האקולוגיה.
נמצא מצבים בהם חברות נקלעו לקשיי מימון, בשל חוסר הנכונות להעניק להן אשראי בשל מדיניותן בתחום זה. הבנקים מקטלגים כיום חברות לא רק לפי ההון שברשותן, אלא גם לפי פוטנציאל הזיהום שלהם.

בנקים נזהרים כיום גם בפרויקטים של בנייה ונדל"ן. עלויות טיהור קרקע במקרה הצורך, גורמות לייקור פרויקטים כאלו באופן משמעותי. ולראייה: טיהור קרקעות מפעלי תעש ברמת השרון מעכב את הפשרת הקרקע לבנייה, בשל המחלוקת בשאלה מי ישא בעלויות כבדות אלו.

השמירה על איכות הסביבה חייבת להיות ערך ברור עבור מנהלי הכספים בחברות ובמפעלים, ולא בסיס להתנגחות בינם לבין ארגוני איכות הסביבה וגורמי ממשל כמו המשרד לאיכות הסביבה. יוזמה של מנהל הכספים לשמור על סביבה ירוקה, לא רק עשויה לקדם את שמה של החברה ואת אמינותה, אלא עשויה להוסיף לה מוניטין ומשנה כוח.

 ישנן חברות המפרסמות את עצמן כשומרות על ערכים שונים, ובהם ערכי איכות הסביבה. פרסומים כאלו מאדירים בעקיפין נורמות מסוימות ומוסיפות יוקרה לחברות עצמן. למשל: בנק הפועלים, המממן את הכניסה לאתרי טבע בימי מועד, רוכש לעצמו מוניטין כמי שתורם הן לציבור והן לשמירה של נכסי הטבע של המדינה.

דוגמא מעניינת לגישה תקשורתית זו היא בראיון שהעניק בשנת 2005 מנכ"ל כי"ל מוצרי תעשייה (תרכובות ברום), יוסי שחר.

לדבריו, חלומו כמנהל הוא ליצור מערך כלכלי המשתלב בנושא איכות הסביבה, וכלשונו:
"להיות חלק ממערכת כלכלית המשולבת באופן מלא בסביבה, לא רק מבחינת איכות הסביבה ? מערכת הנטמעת בסביבה ושומרת
במקביל על היותה מערכת כלכלית ועסקית. נטלנו על עצמנו משימה לא פשוטה, והיא לקיים איזון בין קיומה של תעשיה כימית המייצרת מוצרים חיוניים לבין שמירה על סביבה נקייה. אנו מאמינים במדיניות סביבתית מתקדמת, העוסקת במחקר, בשיפור, בייעול ובבחינה מתמדת של נושא איכות הסביבה".

חלק מהחברות הציבוריות קושרות את המותג שלהן עם תפיסה ערכית?מוסרית, וכך הן זוכות לא רק להגנה מפני נזקים כספיים, אלא גם לפרסום חיובי הגורר גישה אמפתית מצד הציבור. באופן זה מוצגת החברה באור של לוחמת למען ערכים חברתיים.

מבחינה חשבונאית, מדובר בסופו של דבר גם על הורדת עלויות, כי לעיתים החברה זוכה להפחתת מיסים בשל שמירה על תקנות
מסוימות.

כדאיות השמירה על איכות הסביבה

נשאלת השאלה אם אמנם ניתן לאכוף נורמות וערכים הקשורים לשמירה על איכות הסביבה, באשר המשאבים הטבעיים מצומצמים ויקרים. עוד שאלה העולה היא, האם ניתן למנוע מתוצרים מזהמים לתפוס מקום גם בעולם של כלכלה תחרותית למרות הדרישה לצמיחה.

שאו טוען, כלשונו, כי לא ניתן לצפות "שהכלכלה תגדל עד השמים".

משמע: מערכת כלכלית רציונלית לא יכולה להניח שהכלכלה יכולה להתרחב עד אין סוף.
כאשר מכינים מנהלי הכספים את תקציב הארגון, עליהם להביא בחשבון גם גורמי פתע כמו אסונות כלכליים וסביבתיים, אלא שדבר זה בדרך כלל לא נעשה. הנה כמה נימוקים המדגישים את הכדאיות הכלכלית של ההתחשבות בעלויות הקשורות לשמירת
סביבה ירוקה.

•  בני אדם עשויים לשרוד אסונות כלכליים כמו פשיטת רגל, מיתון, אינפלציה וכו', אך פעמים רבות אסונות אקולוגיים מסוכנים ובלתי הפיכים לאדם. נזקי טבע עלולים להגיע לסכומי עתק.
• יש להתייחס ל"כלכלת מצרך":
להתבונן על שמירת איכות הסביבה כמצרך.
קיימים מצרכים כלכליים המסייעים לשמירת איכות הסביבה, כמו אוכל בריא, גלאי עשן, טלפונים שאינם ניידים וכו'.
• חשוב להתייחס בכל עניין כלכלי גם לזכויות הסביבה ? החי, הצומח, הדומם.

ברור שכיום אין התייחסות מספקת לבעיות איכות הסביבה, כך שנושאים אקוס לוגיים נשארים פעמים רבות ללא טיפול והמצב הוא הרה אסון.

אילו ההתייחסות של ארגונים לנושא איכות הסביבה היתה עקבית וצמודה, כמו לחוסנם הכלכלי ולרווחיהם, אנשים רבים יותר היו נהנים. לדוגמא: שאו ( 2001 ) מציג את ההתייחסות לאדמה כאל משאב מועיל ? כלי קיבול למוצרי מזון ומקורות טבע אחרים.

האדמה במהותה יקרה לאדם, וההסתכלות עליה צריכה להיות כזו שאנשי חוק יחשבו פעמיים לפני שהם מאשרים פגיעה בה, כמו בירוא יערות למטרות בינוי או מעשים פסולים אחרים הפוגעים באדמה.

שאו טוען, כי לעיתים יש בפועל היתרים לבעלי עסקים לזהם את הסביבה. לדוגמא:

שבשתיקה להמשך הזיהום.
כך נוצר מצב בו עסקים מקבלים רשיונות בפועל לזיהום האוויר ואין הקפדה על כללי איכות סביבה. כך נוצר פער אדיר בין רווחי
עסקים שמשתמשים יום?יום במשאבי הסביבה, לבין הפגיעה בטבע ובסביבה בטווח הארוך. בארץ, למשל, זיהום הקרקעות על ידי מפעל תעש ברמת השרון כרוך בנזק כספי בל ישוער.

דוגמאות אלו ממחישות, שלעיתים מנהלי כספים מתעלמים ממצבים כגון אלו. בניתוחי עלות/תועלת הם לא לוקחים תמיד בחשבון את העלות הנכונה הנגרמת כתוצאה מפגיעה בטבע, משום שבדרך כלל הם מסתכלים על עלויות שהן פרקטיות ומיידיות.

דוגמא נוספת קשורה להתחממות כדור הארץ. ידוע שהמסת הקרחונים תגרום להתחממות כדור הארץ, תהיה קשורה בעתיד לייצור מוגבר של חשמל ואולי אף תגרום נזקים הרי אסון לעולם כולו כמו הצפת ערי החוף. במקביל, ייצור הפלואור ידוע כגורם העלול להרחיב את החור באוזון ולהגביר את התחממות כדור הארץ. אלו הן דוגמאות לנזקים לטווח ארוך. יש לעצור ולחשוב על ההשפעות שיש להן על תחומי ייצור, ועל המגבלות שיש להציב על מנת לשמר את משאבי הטבע היקרים לסביבה.

מודל הכלכלה האישית מתחשב בדרך כלל באושרו של האדם. ואולם, קבלת החלטות רציונליות, כרוכה גם בלקיחה בחשבון של
איכות הסביבה. ברור שלעיתים כדאיות כלכלית מתנגשת עם עקרונות הקשורים לאיכות הסביבה.

הדגש שצריך להיות נר לרגלי מנהלי הכספים, קשור להבנה האתיקה הכלכלית.

ידוע שעקרונות כלכליים ? מהם עקרונות אישיים ומהם עקרונות רציונליים ? עשויים להתנגש זה בזה, אך בכל זאת ממשיכים להתקיים יחדיו. מצד אחד יש דרישה לצמיחה מיידית ובזמן קצר, ומצד שני יש פגיעה בסביבה הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך.
ראייה אתית נכונה היא ניסיון לגשר בין שני עקרונות אלו, ומנהלי הכספים יכולים למלא בכך תפקיד חשוב.
ייצוג הולם של תפקיד מנהל הכספים כולל אחריות לגבי שמירת הנכסים הטבעיים.
יתרה מכך: שמירה על סביבה ירוקה כוללת התחשבות בעלויות הנדרשות למפעלים וחברות, ולא רק בזבוז של משאבים.

לפיכך תפיסתו של מנהל הכספים אמורה להיות בבחינת "עלי ועל צווארי" (פסחים, דף ה').

-------------------------------

מקורות
- וולף, ר. ( 2004 ). "האתיקה של החמלה בהשוואה לאתיקה של הצדק". משאבי אנוש, 193 , עמודים 28 - 35 .

-  וולף, ר. ( 2006 ). "חיזוק האתיקה בקרב רואי חשבון: איך יימנעו רואי חשבון מכשלים?", רואה החשבון, נה, 2, עמודים 122 - 125 .

- וולף, רות ( 2008 ). אתיקה טובה לעסקים, הוצאת ראובן מס.

DeGeorge, R.T. (1995). Business Ethics, (4th ed.), Prentice Hall. Sen, A. (2002). "Does business ethics make economic sense?" In: T. Donaldson, P. H. Werhane, & M. cording (Eds.). Ethical Issues in Business - A Philosophical Approach, pp 244-251, Prentice Hall.

Shaw, B. (2001). "Economics and the environment: A 'land ethic' critique of economic policy". Journal of Business Ethics, 33, pp 51-57.

Shaw, D. & Shiu, E. (2003). "Ethics in consumer choice: A multivariate modeling approach". European Journal of Marketing, 37, pp 1485-1498.

Wolf, R. (2000). "Developing ethical qualities workers in factories and concerns". Work Values and Organizational Behavior: Towards a New Millenium, Proceeding, 723-727.